 |
עוד באתר |
!מידע לדוא"ל שלכם 
|
|
|
|
|
מבזקים אחרונים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ביקורות/תגובות גולשים
|
|
|
|
 Out of the Game - Rufus Wainwright
|
|
|
|
חזרה לדף אלבום
|
|
|
|
|
|
שם : מיכאל גינזבורג
|
ציון שנתן הגולש: 
|
|
תאריך : 23/11/2012
|
|
למעט Respectable dive ו - Sometimes You Need הנפלאים,
האלבום החדש של רופוס לוקה בחסר, לא משהו מיוחד או מעניין יותר מדי. פופ זהיר ושגרתי.
|
|
|
|
|
שם : טל מודיעין
|
|
ציון שנתן הגולש:
|
|
תאריך : 26/09/2012
|
|
למרות הערצה הכלל עולמית למרק רונסון... חוץ מההפקה המעולה שהוא עשה לאיימי ווינהוס ולעצמו... מרק רונסון חירב כל להקה / אמן שהוא עבד איתם. ועכשיו הגיע זמנו של רופוס ווינריט. אין לי ספק של רופוס זקוק ליד מפיק שתכוון אותו לכיוון הנכון. אך אין ספק לאחר האזנה לאלבום שמרק רונסון הוא לא הכיוון. רופוס יצא החוצה לכיוון הקליל פופי. והתוצאה לא פופ ולא פולק. משהו לא ברור ולא מזמין במיוחד. נקווה שבפעם הבאה יעבוד עם מישהו קצת יותר מעניין שיביא אותו פנימה למקום שהוא הכי טוב בו.
|
|
|
|
|
שם : קיווי
|
|
ציון שנתן הגולש:
|
|
תאריך : 09/06/2012
|
|
פיו (אנחת רווחה)... כמה מרגיע לגלות שהמטוטלת של רופוס חזרה לצד הנכון - לא עוד אלבום מונוטוני בו כל השירים נשמעים בדיוק אותו הדבר גם אחרי האזנה חמישית רצופה, כי אם האלבום הטוב ביותר שלו מאז release the stars או want one. שיר הנושא מרמז על הבאות, אבל שירים אחרים כמו rashida או perfect man כבר לוקחים אותו למחוזות ישנים-חדשים. אלבום פופ קליל, מהנה, קצת תיאטרלי (בכל זאת, רופוס כן?) אבל מתגמל מאוד. מי שהתגעגע למלחין בחסד שברופוס ימצא שוב את מבוקשו.
|
|
|
|
|
שם : אלעד
|
|
ציון שנתן הגולש:
|
|
תאריך : 04/06/2012
|
|
נפלא נפלא נפלא.
כביכול אלבום קליט, אבל עושה רושם שלוקח זמן באמת להעריך אותו.
בסופו של יום, מלא בשירים יפים- כשכרגע היפים מתוכם בעיניי הם Monatuk וSong of you.
|
|
|
|
|
שם : איתי
|
|
ציון שנתן הגולש:
|
|
תאריך : 04/06/2012
|
|
כשקראתי לראשונה שמארק רונסון חבר לרופוס ווינרייט לצורך הפקת אלבומו השביעי, היה לי ברור שמשהו טוב הולך לצאת מהסיפור הזה. לאחר הסינגל הראשון הנושא את שם האלבום "Out Of The Game" (שיש לו גם קליפ חמוד), הציפייה נשארה גבוהה. לשמחתי, לאחר האזנה כפולה הצלחתי להתחבר לרוב השירים באלבום למעט אחד או שניים בודדים לקראת הסוף. אם זה לא היה מובן עד עכשיו, אני חושב שמדובר באלבום הטוב ביותר של ווינרייט לפחות מאז "Poses". ההפקה משובחת ונעימה לאוזן ועדיין שומרת על האיכות הווקאלית והחד פעמית של רופוס שהיה ונישאר ייחודי במוסיקה שהוא כותב. שומעים את ההשפעות של לאונרד כהן ומרגישים לטובה את הנוכחות הרונסונית. אהבתי במיוחד את "Rashida", Perfect Man", "Bitter Tears" ו- "Welcome To The Ball". אני מאמין שהאלבום הזה יצליח להרחיב לפחות במעט את הקהל שלו ואחרי ההופעה ב"חוות רונית" בה בוצעו רוב שירי האלבום, אין לי ספק שהוא יצליח בכך.
|
|
|
|
|
שם : Number 45
|
|
ציון שנתן הגולש:
|
|
תאריך : 16/05/2012
|
|
אחרי שראיתי את התגובה של חיימון הייתי חייב לפרסם דעה משלי כדי לאזן קצת את המצב פה... בעיני דוקא מדובר באחד האלבומים הטובים של רופוס. המעלה העיקרית בו היא שהוא הראשון מזה הרבה זמן (ואולי אפילו הראשון אי פעם) של ווינרייט שאין בו כמעט שירים שנשמעים אחד כמו השני- ע"ע רוב האלבומים האחרים שלו (כן, כולל poses). איכות השירים כמובן נתונה לויכוח לפי טעמו האישי של כל אחד, אבל לדעתי כאמור כל השירים ברמה גבוהה חוץ מנפילה אחת ברצועה 8. האווירה באלבום היא הרבה יותר כיפית ומשוחררת מכל מה שווינרייט אי פעם עשה וזה בהחלט עובד לטובתו בכך שהאזנה רציפה לאלבום הרבה פחות מתישה מיצירותיו הקודמות.
|
|
|
|
|
שם : חיימון
|
|
ציון שנתן הגולש:
|
|
תאריך : 10/05/2012
|
|
כמה מבאס,שוב...הזמר עם הקול הכי טוב בעולם חוזר ומוציא עוד אלבום סתמי,מלא בשטיקים של מחזות זמר,מלא בעלק טוויסטים שרק הורסים,וחסר מאוד במשהו שבאמת באמת תופס את האוזן...מאז poses האגדי רופוס לא הוציא אלבום אחד באמת ראוי,מקסימום שירים בודדים טובים...מזמר כזה הייתי מצפה לרגש הרבה הרבה יותר...הבחירות שלו לא טובות בעליל,גם החיבור עם רונסון לא הניב שום דבר טוב...היה מענין אם הוא היה עובד עם danger mouse למשל...אני תמיד בציפייה גדולה לפני כל אלבום שלו,ואין ברירה...נחכה לבא...
|
|
|
|
|
|
|
|
חזרה לדף אלבום
|
|
|
|
|
|
כתוב ביקורת
